<div dir="rtl" align="right">

# כך הקמתי את המערכת

תיאור ההקמה מקצה לקצה, לפי הסדר שבו ביצעתי אותה.

---

## החשבונות שפתחתי

| שירות | לְמה |
|---|---|
| n8n Cloud | הלב של המערכת — כל התהליכים והסוכנים |
| Airtable | בסיס הנתונים |
| OpenAI | סוכני AI ו-embeddings |
| טלגרם — שני בוטים מ-BotFather | אחד למנהל, אחד ללקוחות |
| חשבון גוגל | Gmail ו-Drive |
| Base44 | אפליקציית הניהול |

אין תוכנה להתקין ואין שרת להקים — הכול בענן.

---

## שלב 1 — החיבורים ב-n8n

יצרתי שישה חיבורים תחת **Credentials**:

| חיבור | סוג |
|---|---|
| Airtable | OAuth2 ישיר לחשבון |
| OpenAI | מפתח API |
| Telegram — בוט מנהל | טוקן מ-BotFather |
| Telegram — בוט לקוחות | טוקן של הבוט השני |
| Gmail | Google OAuth2 |
| Google Drive | Google Drive OAuth2 |

נתתי לשני חיבורי הטלגרם שמות מפורשים — `Telegram - בוט מנהל` ו-
`Telegram - בוט לקוחות`. ההפרדה הזו היא מנגנון האבטחה היחיד שמונע מלקוח
לראות נתוני הכנסות, ושמות ברורים מקטינים את הסיכוי לחבר תהליך לבוט הלא נכון.

---

## שלב 2 — בסיס הנתונים

בניתי ב-Airtable בסיס בשם `FINAL` (`appAPS688i7OgQKJT`) עם ארבע טבלאות:

```
Invoices   tblXwl4ia8wcSDMLL
Leads      tblgCWOnLU1ZCJu9U
Products   tbl4mva0zPHfY5qtt
Tasks      tblJzJnQf8MFXsEPS
```

שתי החלטות סכימה שחשובות לתפעול:

1. **`Created` מוגדר כ-Created time** ב-`Invoices` וב-`Leads`. הטריגרים של
   Airtable מסתמכים עליו; אם הוא שדה תאריך רגיל, הם אינם נורים כלל.
2. **`Status` הוא טקסט רגיל** ולא Single select, כדי שהתהליכים יוכלו לכתוב
   ערכים חדשים בלי להגדיר אותם מראש ברשימה.

הבסיס התחיל ריק — את הרשומות מילאתי תוך כדי העבודה.
פירוט מלא: [02-data-schema.md](02-data-schema.md)

---

## שלב 3 — ייבוא התהליכים

יצרתי ב-n8n תיקייה לפרויקט וייבאתי אליה את עשרת קובצי ה-JSON מ-`workflows/`,
בסדר הזה — מהפשוט למורכב, כך שכל תלות נבנית לפני מי שצריך אותה:

```
WF6 → WF7 → WF1 → WF8 → WF3 → WF4a → WF4b → WF5 → WF9 → WF13
```

בכל תהליך בחרתי את החיבורים המתאימים. חלוקת החיבורים בין התהליכים:

| תהליך | Airtable | OpenAI | Gmail | Drive | טלגרם |
|---|---|---|---|---|---|
| WF1 | 5 | — | — | — | — |
| WF3 | 2 | — | — | — | — |
| WF4a | 3 | 1 | 1 | — | — |
| WF4b | 2 | — | 1 | — | 1 מנהל |
| WF5 | — | 2 | — | — | 2 לקוחות |
| WF6 | — | 1 | — | — | — |
| WF7 | — | 1 | — | — | — |
| WF8 | 2 | — | — | 1 | — |
| WF9 | 2 | 1 | — | — | 3 מנהל |
| WF13 | 3 | 2 | — | — | — |

---

## שלב 4 — הגנת סוכן המנהל

סוכן המנהל חושף נתוני הכנסות, ולכן הוא מוגן בתנאי שמשווה את מזהה הצ'אט של
הפונה למזהה של הבעלים. את המזהה השגתי מהפלט של צומת הטריגר ב-WF9, והזנתי
אותו בשני מקומות:

| תהליך | צומת | תפקיד |
|---|---|---|
| WF9 | `האם זה הבעלים` | חוסם כל מי שאינו הבעלים |
| WF4b | `התראה למנהל` | יעד ההתראה על ליד שהשיב |

בקבצים שבתיקייה המזהה מופיע כ-`000000000` — ערך זמני שיש להחליף בהתקנה חדשה.
ברירת המחדל היא לחסום: כל עוד המזהה לא הוזן, אף אחד אינו מקבל נתונים.

פירוט: [05-telegram-bots.md](05-telegram-bots.md)

---

## שלב 5 — מילוי המאגר הווקטורי

הרצתי ידנית את WF6 ואחריו את WF7. שניהם נפתחים בטופס בדפדפן:

- **WF6** — 12 מסמכי המדיניות מ-`data/policies/`. נחתכו ל-**68 קטעים**
  ונשמרו תחת המפתח `mypolicies`.
- **WF7** — `data/products/products.csv`. **34 מוצרים** נשמרו תחת המפתח
  `theproducts`.

שני התהליכים האלה נשארים ידניים ואינם מופעלים. המאגר יושב בזיכרון של n8n
ונבנה מחדש בהרצה חוזרת שלהם.

---

## שלב 6 — הפעלת התהליכים

הפעלתי שמונה תהליכים:

```
WF1 · WF3 · WF4a · WF4b · WF5 · WF8 · WF9 · WF13
```

WF6 ו-WF7 נשארו כבויים.

---

## שלב 7 — חיבור האפליקציה

העתקתי את כתובת ה-Production של ה-Webhook מ-WF13 ושמרתי אותה ב-Base44
כ-secret בשם `N8N_WEBHOOK_URL`. האפליקציה קוראת אותה רק בצד השרת.

כל תקשורת בין האפליקציה למערכת עוברת בבקשת POST אחת עם גוף
`{ action, table, payload }`, וארבע פעולות נתמכות: `list`, `create`,
`update` ו-`chat`. כך מפתח ה-Airtable אינו נמצא באפליקציה כלל.

פרומט הבנייה: [../app/base44-prompt.md](../app/base44-prompt.md)

---

## שלב 8 — בדיקות

ביצעתי תשע בדיקות קבלה שמכסות את כל עשרת התהליכים, מהמאגר הווקטורי ועד
מחזור החשבונית המלא. התוצאות: [07-end-to-end-tests.md](07-end-to-end-tests.md)

</div>
